חדוות נ' חברת פלאפון תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית שהגיש התובע מר אבי חדוה כנגד פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") ומר ניב חלפון (להלן: "הנתבע 2"), אשר עילתה בהסכם להספקת שירותים שנחתם בין התובע לנתבעת 1, באמצעות הנתבע 1.

העובדות הצריכות להכרעה

1.ביום 23.2.09 הגיע הנתבע 2 לביתו של התובע והציע לו לעבור מחברת סלקום לנתבעת 1.

2.התובע קיבל את ההצעה וחתם על הסכם להספקת שירותים לשני מינויים בתוכנית "SPECIAL DEAL", בהתחייבות ל- 18 חודש (להלן: "ההסכם").

3.ביום 26.2.09, שלושה ימים לאחר חתימת ההסכם, פנה התובע לנתבעת 1 והודיע כי אחד המכשירים שרכש אבד.

4.במענה לפניה זו הבהירה הנתבעת 1 לתובע כי עליו לרכוש מכשיר חדש, זאת משלא הצטרף לשירות התיקונים הכולל כיסוי בגין אבדן וגניבה ולפנים משורת הדין נכונה היתה לצרפו לשירות התיקונים בעלות מוזלת.

5.התובע סרב להצעה, זאת משלטענתו התקשר עם הנתבעת 1 על יסוד התחייבותו של הנתבע 2 כי התוכנית שרכש כוללת, בין השאר, ביטוח כנגד גניבה.

6.בהעדר הבנה בין הצדדים בוטל ההסכם, התובע השיב את מכשיר הטלפון שהיה ברשותו וחויב בגין המכשיר שאבד בסך כולל של 1,076 ₪.

מכאן התביעה שבפני.

דיון והכרעה

1.בבסיס התביעה מונחת גרסת התובע לפיה הציג הנתבע 2 את אותה תוכנית שרכש ככוללת, בין היתר, "אחריות 18 חודשים כולל גניבה" ולתמיכה בגרסתו זו הציג מסמך, אשר לטענתו ערך במעמד הפגישה עם הנתבע 2 בביתו, המפרט את "תנאי ההתקשרות", לרבות תנאי זה, מסמך עליו סרב הנתבע 2 לחתום.

2.מנגד ניצבת גרסתו של הנתבע 2 לפיה מסר לתובע כי התוכנית כוללת אחריות יצרן למשך 18 חודש ואף הודיעו כי ביטוח כנגד גניבה ניתן להסדיר מול מוקד פלאפון בלבד, שלא באמצעותו.

גרסת הנתבע 2 נתמכת בהסכם שנחתם על ידי התובע ואשר אינו כולל כל התחייבות לשירות תיקונים, לרבות ביטוח כנגד אובדן ו/או גניבה.

3.שתי גרסאות עובדתיות סותרות הונחו בפני ומשעל התובע נטל ההוכחה כ"מי שמוציא מחברו", דומה עלי כי לא השכיל להרימו ודין התביעה להדחות.

4.התובע ציין בעדותו כי במעמד הפגישה עם הנתבע 2, עת סוכמו תנאי ההתקשרות עם הנתבעת 1, נכחו אשתו ובנו.

השניים לא נקראו למתן עדות והימנעות התובע מהעדתם עומדת לו לרועץ-

"כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה"

(ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה(1) 736)

5.זאת ועוד.